פסי האטה בטיחות או מפגע - מאמר

למה נועדו פסי ההאטה בכביש? 

בטוח לא כדי להעניק תחושה שאתה נוהג ברכבת הרים ולא בכביש סלול.

מחקרים רבים מוכיחים כי פסי ההאטה הנבנים בארץ, אינם מסייעים בהורדת כמות התאונות, פוגעים במכלולי הרכב - ליקוי בטיחותי ומזיקים לנהג ולסביבה. 

בטיחות או סכנה

רשויות רבות אימצו את השיטה של משרד התחבורה, אשר אימץ בעצמו מהאנגלים והוא ריבוי מעגלי תנועה. בשל ההאצה המוגברת בהוספת מעגלי תנועה בכבישים עירוניים, מרגישים הנהגים שהם נוהגים בתוך מסלול סללום ולא בכביש.
מעגלי תנועה שאומצו בארץ הם אלו המנתבים משני נתיבים או יותר לנתיב אחד ובכך יוצרים לחץ בזרימת התנועה. אם ברדיוס של קילומטר ישנם יותר מארבעה מעגלי תנועה על ציר אחד, רמת העיכוב נחשבת גבוהה, בעיקר, אם בציר התנועה נוהגים רכבי תובלה, סחורות או ציוד כבד.  לרגע נראה היה בקרב אנשי בטיחות בתנועה כי המעגלים עזרו לצמצם אמצעי בטיחות אחרים כדוגמת פסי האטה, שהיו שגורים בשנות ה-90 בכל מועצה, עיריה או מושב. בפועל לא נוצרה שום מגמה, ומומחי התחבורה בישראל, ניסו להחזיר פתרון ישן לצורך האטת התנועה בדרכים עירוניות, בעיקר בקטעי כביש שבין אותם מעגלי תנועה המוזכרים מעלה, אז בין מעגל למעגל בונים בישראל פסי האטה לא תיקניים, מאספלט, בטון, ולאחרונה אף ניתקלתי באבנים משתלבות (או אבנים מתפרקות).

אם נשים לרגע בצד את היבטי הבטיחות, נוכל לקבל תמונה פשוטה שקובעת כי העדר אכיפת תקינותם של מעגלי התנועה ועמידתם בתקן סטנדרטי גורמת לנזקים במכלולי הרכב השונים, כמו גם עלולה לגרום להתנהגות מבוהלת בקרב נהגים שנבהלים מעוצמת הפגיעה בכל פס האטה שכזה. אני בטוח שכולנו מוכנים לוותר על מטרד תחבורתי שכזה בכביש. כדי לאשר את שטענתי כאן ניתן לעיין בסקר שערך אתר האינטרנט הבריטי 'New Car Net' ולפיו 87% מהנהגים הבריטיים היו שמחים לראות את פסי האטה (לא הישראליים, אלה התיקניים) נעלמים.

האם פסי האטה באמת תורמים לנהגים ולסביבה?

לחץ להגדלה

לאחר שנברתי בספרות ומחקרים מקצועיים בנושא הגעתי למסקנה כי, אין כל צידוק לקיום של פסי ההאטה לא תיקניים.

טענות שכנגד - תקינות הרכב

• בלמים - בלימות חזקות לפני כל פס האטה, והתדירות של פעולות אלו בכל נסיעה, גורמות לשחיקה כפולה של בלמי הרכב.
• בולמים - שינויי הגובה הפתאומיים גורמים לנזקים ישירים ועקיפים, גם במהירות נמוכה לבולמי הרכב, עיקר הנזק נגרם לבולמי הזעזועים וללגרים של הסרנים, אי תקינותם מקטינה את בטיחות הרכב.
• מכסה הקארטר (אגן השמן) - בעיקר ניתן לראות מגמה זו במקומות בהם הבנייה לא נעשתה בהתאם להמלצות התקן (כפי שטענתי, שכיח מאוד בישראל) נזק באגן יגרום לטפטוף שמן על הכביש, פועל יוצא תיווצר סכנה למשתמשים אחרים בדרך. 
• איזון צמיגים - פגיעה ביציבות מכלולי ההגה והצמיגים.
• תפס (תומך) מנוע - עוצמת הקפיצה והנחיתה של משקל הרכב על הבולמים, מובילה רכבים מסויימים להגיע לסוף מהלך הבולם, בכך עוברת עוצמת כח האנרציה (מסת ההתמד ) למסת כבידה אקטיבית אשר פוגעת בתומכי המנוע על שילדת הרכב ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ברכב.

 טענות שכנגד - נהג הרכב

• המחקרים גילו כי פסי ההאטה מבהילים את הנהג חסר הניסיון, מסיחים את דעתו ופוגעים בריכוז.
• נהג שניתקל בפס האטה לא תיקני עלול להיבהל מעוצמת המכה או רעשים ולהסיט את הרכב מתוך בהלה, כך שהתגובה לפס ההאטה מגדילה את החשיפה של הנהג לתאונה.
• נזקי בריאות - נהגים הסובלים מבעיות גב טוענים לכאבים בכל היתקלות עם פס האטה (B.B.R.A.G. אנגליה).
• אובדן אחיזה  - בקרב רוכבי אופנועים ידוע תופעה של אובדן אחיזה, מקרה ידוע בבריטניה שנגרם בשנת 2001, הוא מקרה של אופנוען שפגע בפס האטה תקני מסוג ווד ליין, במהירות נמוכה מ 30 קמ"ש. הוא נזרק מהאופנוע ונפצע באורח קשה, ולמעשה הוגדר כמשותק מהמותנים ומטה.

טענה שכנגד - חיסכון בהוצאות

• מכלולי רכב - הפגיעה במכלולי הרכב מתפרשת גם בכסף, על פי מחקר בריטי מדי שנה מוציא הנהג כ-2,000 ש"ח בממוצע על תיקון נזקים ברכב העובר על פסי האטה תקניים, בארץ טרם בוצע מחקר הבוחן את שווי הנזק לנהג הישראלי על פסי האטה שאינם תקניים.
• תצרוכת דלק - האצה והאטה לסירוגין תגדיל את תצרוכת הדלק ואת רמת הגזים הרעילים הנפלטים ממערכת הפליטה (ינואר 2008 בריטניה). 
• חשיפה לתאונות ונזקים - נהגים המודעים למצב, בוחרים להימנע מהמפגש המרטיט ובוחרים לנסוע במצבים בהם רמת הבטיחות מראש נמוכה יותר, כמו לרדת לשוליים לשם עקיפת המפגע, או לעבור אותו במהירות, פעולה המגדילה מאוד אפשרויות שעלולות להוביל לתאונה ונזק.

טענה שכנגד - ריכבי חירום
יכולת התמרון וההגעה המהירים של רכבי חירום במקרים בהם יש צורך של שימוש רכב בציר תנועה בו קיימים פסי האטה, מפחיתים מיכולת התמרון וההגעה, גורמים לנזקים משמעותיים ברכב ולבעיות שדיווחו נהגי רכבי חירום והצלה.

פתרונות

מניסויים שנערכו בצירי תנועה בבריטניה, בין השנים 2005 ו-2008, עולה כי משהוסרו כל פסי ההאטה בציר תנועה, נמדדה ירידה של עד כ- 15% בתאונות הדרכים. התוצאות לא שיכנעו שום יועץ בטיחות בעולם להוריד לחלוטין שימוש בפסי האטה, אך פתח מקום לפתרונות אחרים או לפחות לחייב בהתקנת פסי האטה תקניים בלבד.

לחץ להגדלה

האם ישנן חלופות לשימוש במקום פסי האטה?
כן, באנגליה החלו להכניס מוצרים תקניים הבנויים מפולימרים מוקשחים העונים לשם Speed Table, אילו למעשה איים של משטחים מגומי ופולימר נמוכים המותקנים ברחוב ויעילותם אפקטיבית הרבה יותר מפסי האטה הזוכים לשם: Speed Bumps או באנגליה: Speed Humps. בעולם שוכנעו מרבית ראשי ערים והממשלות שימוש באמצעים תקניים לצורך טיפול בבעיות בטיחות, בישראל ועדות תנועה ובינוי ברשויות אינן רואות בצעד שכזה צורך, ולא רק מהעובדה כי בדרך בה הם נוקטים כיום ההוצאה נמוכה יותר, ויכולת הנהג בדרך לתבוע על נזק שנגרם כתוצאה ישירה מפס האטה בשטח הרשות, נמוך מאוד.
סביר להניח כי גם כתבה זו מיני רבות לא ישכנעו אף גורם בישראל,  הרי חבל על הכסף.

על הכותב: ניר פסי מומחה להתנהגות הרכב במצבי חירום ויועץ תעבורה  - חברת דרייב-טק